תת"ע
בית המשפט לתעבורה פתח תקווה
|
454-09-12
02/01/2013
|
בפני השופט:
אלי אנושי
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
דעאס מוחמד
|
| הכרעת דין |
האישום:
כנגד הנאשם הוגש דוח לפיו בתאריך 24.07.12 בשעה 01.10 נהג ברכב בקלות ראש בכך שביצע פנית "צלחת" במרכז הכביש תוך נסיעה מהירה, הרכב הסתובב על המקום 180 מעלות והנאשם פתח בנסיעה לכיוון ההפוך, בניגוד לסעיף 62 (2) לפקודת התעבורה.
משכפר הנאשם באשמה וטען כי "היה מים, הרכב החליק אבל ממש לא כפי שהשוטר טען" נקבע התיק להוכחות.
להוכחת כתב האישום העידה התביעה את השוטר רב פקד אלון בירן, עת1, אשר ערך את הדוח ת1 וכן את מזכר ת2.
פרשת התביעה:
עדותו של עד התביעה נסמכה כאמור על ת1 ות2, שערך במועד האירוע ואשר בהם מפורטות הנסיבות הרלוונטיות לביצוע העבירה. העד ציין כי בהיותו בסיור שגרתי בטירה, נסע בדרך טארק עבד אל חי, מכיוון מערב למזרח, וכשהיה במעגל תנועה בצומת בוחבוח. הבחין ברכב מסוג B.M.W, לבן נוסע במהירות בחושך מכיוון מערב למזרח, שלפתע ביצע סיבוב צלחת במרכז הכביש תוך שהרכב מסתובב על צירו בפרפור גלגלים ומתחיל בנסיעה מהירה מכיוון מזרח למערב, ובא לכיוון השוטר, השוטר נסע מולו, אותת לו עם אורות לעצור, רכב הנאשם נחסם והוא עצר, העד הזדהה כנדרש, הנהג הזדהה, לאחר מכן עמד בצד וזוהה ע"פ ת"ז, כן זוהה הנוסע ברכב, למקום הוזעקו שוטרים נוספים.
אציין כי ע"פ ת2, העד חשד כי ברכב סמים וכי נעשו ברכב שינויים לא חוקיים אולם בפני לא הוגש כתב אישום בגין אלו ולכן לא אתייחס אליהם.
עת1, ציין בת2 כי הוא רשם דו"ח בגין נהיגה בקלות ראש שכן הנאשם ביצע סיבוב צלחת במרכז הכביש כשהוא מסכן את עצמו ואת עוברי הדרך.
ע"פ התרשומת בת1, דברי הנהג: "נכון עשיתי טעות בכביש".
העד נחקר על גרסתו זו בחקירה נגדית ממושכת ע"י ב"כ הנאשם ואולם גרסתו לא נתערערה.
העד הוסיף כי ראה את העבירה ממרחק של כ-200 ואף פחות, כשנסע מאחוריו בצומת בוחבוח, העד ציין כי רכב הנאשם היה רכב יחידי, וכך עצר אותו כשבא מולו לאחר ביצע הפרסה כשהוא יחידי, (עמ' 2 ש' 14). תוך שמירת קשר עין ברור ורצוף גם אם לא רשם מפורשות הרעי הדבר עולה מנוסח רישומו (עמ' 2 ש' 18-20).
הוזמנה ניידת נוספת שכן לעת1 לא היו דוחות. וההחלטה לרשום את סעיף העבירה נהיגה בקלות ראש נבעה מדרך נהיגת הנאשם בנסיעה מהירה ובאמצע הכביש, סיבוב הצלחת בפרפור גלגלים זה נהיגה בקלות ראש, נהיגה שמסכנת את העוברים והשבים, נהיגה שיכולה להיגמר באסון אם היה בא רכב מולו.
פרשת ההגנה:
גרסת הנאשם הייתה כי יצא מבית קפה חצה הכביש לרכבו שחנה בחניה ממול וביקש לפנות שמאלה (פרסה) ואז עצר אותו השוטר, השוטר הלחיץ אותו ושאל האם הוא עשה טעות והוא ענה "לא יודע אולי משהו עם הגלגלים", הנאשם שרטט את נ1, והוסיף כי בין בית הקפה בו היה לכיכר 50-60 מטר ולכן לא יכול לנסוע מהר.
בחקירה הנגדית, הנאשם מסר שבבית הקפה בו ישב היו עוד אנשים אך לא הביא איש מהם לעדות.
לשאלתה הישירה של ב"כ המאשימה "לא פרפרת גלגלים?" מסר מפורשות "לא זוכר..." (עמ' 4 ש' 31). כן מסר שהשוטר צעק אליו ולבסוף אישר שאמת לו שעשה טעות, אך זאת לטענתו רק כדי שישחרר אותו מהר.
כן העיד מטעם הנאשם עד הגנה מר זאהר גדאלה, הלה הנ"ל מסר כי הנו חברו של הנאשם, לטענתו כשיצאו מבית הקפה ביקשו לעשות סיבוב כנראה שהיו מים על הכביש והרכב החליק.
בשלב זה ביקש ב"כ הנאשם מהעד להכין שרטוט, אולם כבר במהלך הבקשה ובהמשך ישיר לדברי העד, הנאשם פנה לעד בערבית והחל להסביר לו דברים - או להנחותו כטענת ב"כ המאשימה, לאור התנהגות זו, הסכים ב"כ הנאשם לבקשתה המפורשת של ב"כ המאשימה להפסקת עדותו של העד - "לאור התנהגות הנאשם" (דברי ב"כ הנאשם עמ' 6 ש' 16) והצדדים סיכמו.
דיון ומסקנה: